בשנים האחרונות, העולם מצפה מאיתנו לדריכות ועירנות אין קץ. השינה נתפסת לא פעם כהפרעה, דבר מה שיש לצמצמו לטובת יצרנות (כדי ש”נספיק” יותר). בהרצאה נפנה לספרות העברית כדי לחשוב על השינה באופן אחר: כצורת מחשבה ואופן חיוני של התמודדות עם העולם. בהשראת המחשבה הפסיכואנליטית, ובעיקר זו של וילפרד ביון, נקרא סצינות של שינה ביצירות של עמליה כהנא־כרמון, דליה רביקוביץ ורונית מטלון בהן המנוחה מופיעה כתהליך של התמודדות, יצירתיות, ואפילו תקשורת. מול מציאות המצפה מאיתנו להיות ללא הפוגה על המשמר, הספרות מזמינה אותנו לחשוב על שינה ככוח עדין של תיקון.
__________________________________
In recent years, we have been constantly asked to remain alert and responsive. Sleep, in this context, is often treated as a disruption: something to minimize in the name of productivity so that we can “get more done.” This talk turns to Hebrew literature to propose a different way of thinking about sleep: as a mode of thought and relation, a vital way of engaging with the world.
Drawing on psychoanalytic theory, especially the work of Wilfred Bion, we will read scenes of sleep in works by the Hebrew writers Amalia Kahana-Carmon, Dalia Ravikovitch, and Ronit Matalon, in which rest appears as a process of coping, creativity, and even communication. In a reality that demands constant vigilance, these literary texts invite us to reconsider sleep as an unexpected site of healing and repair.
This free workshop is presented in Hebrew.
